היום חלמתי חלום.
החלום היה ממש מוזר ומאוד אמיתי.
בחלום הייתה אשה שנראית כמו מפלצת, זאת הייתי אני, היה לי לב
שראו אותו, לא לב אמיתי אלא לב כזה כמו שילדים מציירים, הוא
היה ענקי. העיינים שלי היו רעות, כל כך רעות שיכלו להרוג בן
אדם במבטם ומולי עמדו כל המשפחה שלי, החברים שלי וכל האנשים
שאי פעם הכרתי, לכולם היה פרצוף מבוהל וכאילו לא מבין מה קורה
פה, מה אני פה.
פשוט אמרתי להם את כל מה שאני חושבת עליהם והם כנראה לא ממש
אהבו את זה..... חלום נחמד...  הייתה לא הרגשה כל כך אמיתית
יותר מכל החלומות האחרים.
הוצאתי את כל מה שהיה לי להגיד להם, וזה היה הרבה, הפעם
הראשונה שנתנו לי לגמור חלום בשקט ופשוט לבד הרגשתי מתי שזה
נגמר והתעוררתי והרגשתי נפלאה, כאילו בחלום הוצאתי בבת אחת את
כל האיד והייתי מאושרת, לא כעסתי יותר על העולם, על המשפחה, על
החברים, היתי ילדה ממש נחמדה, כולם אהבו אותי ואמרו תמיד איזה
ילדה מקסימה, וכל כך נהנתי.

רק חבל שכל זה לא היה אמיתי אני נשארתי אני, ואני נשארתי לבדי.