|
ברצוני לומר מילה
קטנה, אך חזקה
ברצוני להשחיל דעה
קטנה, אך חיונית
בכוחי לתת סימן
להפריח ניצן
וזאת אעשה
נמאס כבר מחוסר
מעורבות
מאדישות
ממבט ודיבור
ללא מעש
נמאס
לא אשב עוד
בחיבוק ידיים
בחוסר דעים
צלם אנוש איבדנו
קשר אחד לשני
טיפת חמלה
טיפת דאגה
כבר אין
כאילו הכל אבן
קורה בעולם אחר
הרעב שולח אלינו
את זרועותיו
ואני נותנים לו
הטבע קורס בידינו
ואנו שוב
גלמים, דוממים
דחלילים
מביטים - לא עושים
איך הפכנו גלמים?
בעולם שלנו
בו אנו חיים?
איך הפכנו גלמים
חסרי דעים
ללא ידיים?
איך? |
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.