חזותך התעכלה בקרבי,
ליקקתי את פירורי הזכרונות בקנאות.
בבואתך, שעומדת לנגד עיני,
השביע את שגעוני די והותר.
רק כך יכלתי להקדיש את נבלת גופי לך.
כל טיפת דמי נושאת את שמך בתוכה,
מטוהרת מכל התאוות
מוגשת על מגש של סבל ויגון.
זה הקרבן שלא בקשת,
הקריב את עצמו.
ורוח רפאים מהלכת לה בין החיים
עדיין מבקשת את רחמיך, את אהבתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|