הילה רן / רגעים |
חלומות ורגשות
אצורים
לו ידעתי
מה שיודעת אני
היום ,
אולי הייתי עושה
אחרת
כדי לאהוב
אותנו
מיהרנו שנינו לגעת
מיהרנו
בתשוקתנו
נחפזנו
בפרידתנו
האשמות הטחנו
זה בזו
רק האשמנו
ולא ניסינו לאחות
החתכים
אהבתיך
זמן רב
הערצתי
את צלך
המתרחק
אף פעם
לא באמת נתנו
לעצמנו הזדמנות
נשמרנו זה מזו
לא עשינו
הכול כדי להיות
יחדיו
ברחנו אל כל
המסביב
ראשי כתורן מורם
אני פונה אל המזח
המנצץ
דרכי אליך הייתה ארוכה
דרכי ממך קצרה
ויפה
אולי עוד אפגוש
פיראט שזוף
שיצעד איתי לדרך
חדשה ויפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|