|
לחן: ליאונל
מילים: רחל המשוררת
כינור: גל בנימין
בלילה בא המבשר
על משכבי ישב
בלטו עצמות גוו אין שאר
עמקו חורי עיניו
אזי ידעתי כי נשבר
הגשר הישן
שבין אתמול לבין מחר
תלו ידי הזמן
איים עלי אגרוף רזה
נשמע לי צחוק זדון
אכן יהיה השיר הזה
שירך האחרון |
|
|
יגאל, רוץ תתחבא
בתוך הארון! אני
שומעת קפיצות
וניתורים לכיוון
הדלת!
זאת שאהבה את
התל-אביבי בכלל
לא בוגדת בבעלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.