שוכב ומביט בשמיים ורואה את פנייך
לא עוצמות הן העיניים , לא רואה אותי בלעדייך
תחת עץ אלון רב ימים חובק זכרונותיי
זה נכון שכאבתי לפעמים אך איתך יש אושר בחיי

ומוחי משתגע מהמחשבה
שאינך כאן לצידי, שאת רחוקה
והלב עוד סופג את המכה
שעיניי חזו בך בזרועותיו חבוקה

הולך בשדות ומחפש את שאבדה
רגליי מוליכות אל ארץ רחוקה
מתבונן מרחוק ורואה אותך מחייכת
קוראת לי לבוא אך מפנה גב והולכת

הו הו, אהובה איך פגעת בי נסיכה
הו הו, מחכה ליום בו תשובי חזרה
הו הו, את האור בקצה המנהרה
בחיי את השיא, את הפסגה...