כל כך רוצה
להגיד אך

אך בעצמי אני לא מבין

זוכר שהייתי ילד
דמיינתי אותו כסבא גדול לבן כמו ענן או ערפל
שהיה לו זמן להתפנות
לשיחות בשעת צהריים
בדרך חזרה מבית הספר

ולפעמים שלא היה לי טוב או שסתם הייתי פוחד ממשהו
והאשמתי אותו, החלטתי
לאמץ את הרעיון החילוני

והרגתי אותו

ולימים שגדלתי והיה לי פחות מפחיד ובלי משים מצאתי את עצמי
מדבר עימו שוב

אז אמרתי טוב נו שיהיה כאן, אבל זה לא אומר "עליו" כלום

בכל מקרה עם השנים הוא דרש שאני אעזוב אותו
הוא הסביר לי יפה ש"זה" לא העניין שבעצם
הוא
רק מקלקל

ושצריך להגמל ממנו

רק שהוא נמצא בכל מקום
וצריך להיזהר
ולקח לי שנים להרגיש משוחרר
ממנו, אתם יודעים לא לסמוך עליו יותר
לא להגיד ולחלום שתמיד יהיה בסדר וטוב

אז כן, הוא גם נמצא בזמן ונכון
גם משם צריך להוציא אותו
כי כך סתם שהזמן חולף


כל מה שקורה זה רק בגלל הרוח
כן הרוח והשמש ושוב רוח ומים כן גם מים
ושוב צריך רוח בסוף

שיוצרת עוד שכבה קשה של עור...

אז מה נבהלתם?

גם הזמן כבר לא מנחם
אה...
אבל המילים מנחמות

פטפט תוכי יוסי... (אברהם חלפי)
פטפט, תן לי יד, נשקי אותי במצח, תעשי לי בולונז

ותאהבי אותי באמת, באמת רק בגלל שאני, אני, בלי הזיות...

בבקשה

תודה

נחמה.