|
"איפה היית?"
מה זה עניינך.
"למה לא באת אתמול?"
אני לא משקיעה.
"מה עם העבודה?"
יא עצלנית.
"אצלי הכל טוב"
מאז שיש לך חברה חדשה.
תמות תמות תמות.
שנאה בלי שום פרופורציה.
תמות תמות תמות.
אין לי תירוצים.
אתה כל כך מבסוט.
עם החברה שלך.
והסדר המפחיד שלך.
והציורים הסוערים שלך.
תמות.
אפילו אקס אני לא יכולה לקרוא לך. |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.