בבקשה תסלחי לי
את אהובה שלי לעד
תסלחי לי
אני יודע איך זה נראה
אני לא מזיל דמעה
האם זה רע

כשבאתי להיפרד
ליבי לא נתן לי מנוח
למראה הפרח היפה והשמח לקראתי
כמה יפה את כשההילה סביבך
כמה נוגע החיוך כמה אושר בעינייך

התקווה שבליבך חיפשה אהבה בליבי כשראית אותי
לא פתחתי את דלתות חדרי ליבי לאהבתך
אכזבתי אותך
אבל באמת מתוקה שלי
אני אוהב אותך אוהב אותך כל כך

חיבקתי אותך חיבוק אחרון
כמו דוב שקוטף פרח גן עדן
רעדת בידיי וקול ענות חלושה יצא מבין שפתייך האלוהיות
חיבקתי אותך חזק יותר
הרגשתי את פרפור גופך הכואב
ואת דפיקות ליבך הדואב
דופקות על דלת ליבי

אבל לא בכיתי

תסלחי לי שלא בכיתי
רציתי לבכות
להראות לך שגם לי כואב
לא פחות ממך
אבל עמדתי שם כמו דוב

תני לי לגלות לך סוד לפני שאני מפנה אלייך את גבי
כל לילה אני מביט בתמונותייך
מקרב אליי את פנייך
כמה נוגה מבטך
כשאני מלטף את שערך
ואז בדיוק אז כשאת מביטה בי מן התמונה במבט שואל ועצוב
אז מתפרצת מחזי המנגינה העצובה ביותר ששמע האדם ואז
אני בוכה