|
זכרונות
כמה מוזר כל אחד מהם
כל זיכרון הוא פסיעה בחול
שנשטפת בגלי הים שכל יום מביא עימו
עד אשר הופך הוא עמום
עד אשר אתה תוהה האם אי פעם הוא עורר רגש
כשאני נזכר בך
כשרואה אני אותך
בעיני רוחי
בפעימות ליבי
אני רואה אותך נשטפת
אט אט את נעלמת
לאט לאט את נאלמת
חיוכך
צחוקך
מבטך
אהבתך
לטיפותייך
הכל אינו אלא זיכרון
ורק שיר שליו
מזכיר ללב
כי פעם צעדת בחולות נפשי
יד ביד עימי |
|
|
ניסיתי לכתוב
סלוגן לבמה, ולא
הצלחתי.
(אישתי הסכימה
איתי שזה יכול
לקרות, ובכלל
הייתי ממש
עייף). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.