|
פיסות עור מחוברות במשפטי ברזל
זכרונות עבר עם ניחוח
אדמה כבושה
שדות מלחמה חרוכים, חזרתי לבקש
שלום נפש תועה
תהיתי אם תזהה אותי
מתהלכת שם
שמא איבדתי
סימנים נרכשים -
שמא הפעם התנדף ריחך
וחיינו תקופות ארוכות, עד לא היכר. |
|
|
הכנסתי, היא
אמרה "איי"
פמפמתי, אמרה
"אהההה"
גמרה, אמרה
"די"
אמרתי "חכי"
אמרה "ביי"
אחד שתמיד נשאר
עם הזין ביד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.