|
רגבים על רגבים
אדמה סדוקה
נושמת עת קיץ
אבק רוחות לקירבה
אבקני פרחים
ושרף ימים.
שולי עולמו נתחמים במהופך
משתקפים על אדוות היקום הקורס
דעתו משובשת, חורגת, צורמת
את משך ההכרה המוכתב
הבהקי מילים והברות
שורות של נייר מכתבים משומש
שרידי אדם בלויים.
מעל רצף שתיקותיו
הוא פורם את להב
המילים הנכונות לדעת
פרחי רימון ועלוותו
פירות חורש עזובים
ציור טבע ניפלא
ללא מסגרת וסייג. |
|
|
"אז כשהוא נפל
לבור, והשתמש
בקרש של הבדיחה
כדי לצאת, זה
היה השיא של
הספר"
(מתוך "דברים
שאסור בשום
אופן לכתוב
בבגרות בספרות") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.