|
בת 29 עוד מעט
ובליבי כבר שלושה סדקים של צער
סדק האבדן
סדק הבדידות
וסדק הכישלון
מדממים לעיתים
דמעות של דם
ואז שוקטים
סבתה בת 79 עוד מעט
וליבה חרוש סדקים של צער
סדק אבדן אחיה
סדק אבדן אביה
סדק אובדן אמה
סדק אובדן עובריה
סדק אובדן בנה, הוא אבי
ועוד -
סדקים-סדקים של בדידות
סדקים של עלבון נסיכה
סדקי המציאות שטפחה
סדקים של חוסר הצדק
ועוד -
הסתעפויות, צמתים, כבישים מהירים של סדקים מדממים
עולים על גדותיהם, מתפקעים
איך לב אחד יכול להחזיק מעמד בכזה שצף-קצף?
איך פלסטר של אהבה, נחמה, תקווה יכול לעצור את הזרם?
פצעים עמוקים שכאלה
כבר לא יגלידו.
לא יגלידו לעולם. |
|
|
מכל האי-מיילים
המטופשים שאני
מקבלת, מצאתי
שאלה אחת חכמה:
"צפיחית, איך זה
שאת כזאת
חכמה?"
אז תודה רבה למי
ששאל את השאלה
הזאת ותאמין לי
שאם היה יותר קל
להיות טפשה אז
בטח הייתי,
אבל אני זורמת
עם מה שהכי טבעי
לי.
עכשיו, כשאני
חושבת על זה,
השאלה שלך נשמעת
לי
די טפשית,
למען האמת...
בחיי !
אני מחכימה מרגע
לרגע !
צפיחית בדבש
חכימה בגמיזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.