לאבד אותי בתוך כל המהומה
לאבד את כל שנתתי לגופך
לאבד את כל שמלאתי בנשמתך
כבר לא בוכה.
לפעמים מסוממת מסתובבת
ברחובות הקרים,
מחפשת באותם הפרצופים
המחוקים, את האושר...
אין לי מנוחה.
ורק רציתי לשכב, מוטלת על
רצפת השכחה, זרוקה ליד
גופך.
מחוברת אליך,
ואתה לא כאן.
בוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|