|
הלילה יורד
והכאב רק מתחזק
לא מניח ולא עוזב.
הלילה יורד
והכאב עדיין מפלח את גופי
בזעקות וצרחות אין-סוף
ויודעת כבר איך הכל ייגמר בסוף
הפה סוגר והזעקות
עולות ועולות
הלב לא עומד בכאב
שלא עוזב, לא יוצא, וזה נורא כואב.
בוכה מרורים ועוד בקע קורע מבפנים
הדמעות צורבות ואין סוף לכאב -
כאב החיים. |
|
|
לפעמים אני
מוצאת את עצמי
נשלחת, מעויינת,
משופצרת ולפעמים
אפילו ממוחזרת!
בלי בושה!!
ואז אני
מתעוררת.
גולדה בסיוטי
לילה חוזרים
ונשנים בעקבות
טראומות
מודחקות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.