זה לא כל כך ברור למה
אבל אני כל כך כל כך מתגעגע אלייך
ושלא יהיו פה אי אלו הבנות
אני לא רוצה אותך בחזרה בחיים שלי
אבל משהו מושך אותי חזרה אלייך
ואני לא מצליח להבין למה.
עשית לי טוב, אני לא אומר שלא חלילה
אבל גם עשית לי כל כך הרבה רע.
למה עשית לי כל כך הרבה רע?
ראיתי עכשיו תמונה שלך, היית כולך מחויכת
היה שם עוד מישהו יחד איתך וזה לא הייתי אני
זה אף פעם לא הייתי אני.
למה זה אף פעם לא הייתי אני?
אני אוהב אותך
ולא אהבה כזאת של בני זוג
אני באמת ובתמים אוהב אותך
מה הצלחת לעשות לי שאני ככה כל כך אוהב אותך?
לא יודע למה אני כותב את זה
אני כמו ששמת לב לא יודע הרבה דברים
ורק אותך אני מכיר מצוין
גם מהמרחק הזה אני מכיר אותך מצוין
למעשה אף אחד לא מכיר אותך טוב יותר ממני
כי אתה מכיר את מי שאתה אוהב
ואין אף אחד בשום מקום שאוהב אותך כמוני
לכן גם אין אף אחד שמכיר אותך כמוני
חשבתי על זה, אני בטח כותב את זה
כי אני לעולם לא אומר לך את הדברים האלו
כמו שזה נראה עכשיו אני כבר בטח לא אומר לך כלום
אולי יום אחד אני אשלח לך את זה, סביר שלא
אבל אולי בינתיים אני אשמור את זה
לא שיש מה לשמור
הרי המכתב הזה או הדברים האלו
הולכים איתי כבר המון זמן
ובטח יישארו כבר לתמיד
זו דלת שאני חייב כבר לסגור
אני יכול לסגור או מפחד
למה אני מפחד?
אולי בגלל שאני אוהב אותך כל כך
ויודע שאם הדלת תיסגר
האהבה שלי עלולה להיות תקועה איתי בפנים.
אולי?