נאבדתי בשבילים עקלקלים,                                    
           
אל לכם,
לא תמצאו,
מתחת לאלפים, עשרות אלפים, אני קבורה,
זה מה שרציתם לומר?
כי את זה דווקא שמעתי,
מבעד לצעקות,
לאנקות.
כל הדם שנשפך,
לשווא.

נאבדתי בשבילים עקלקלים,
כי הלכתי לחפש,
עולם חדש, בו אין הרוגים,
וכשיש,
בוכים, בקולי קולות.
לא מבעד לאלפי מגננות,
משקפי שמש שחורות
מסתירות את הדמעות.
אני מתביישת,
לקחת חלק,
לשווא.

מספיק לשקר,
נאבדתי,
כי חיפשתי,
את הח', במילה חטא.
מישהו לקח.

הנה, עכשיו הוא מחזיר.
אבל אני עדיין אבודה,
בין שבילים עקלקלים,
צעקות,
אנקות,
סופגת, סופגת, סופגת.
נושקת.
לתשוקה, נפרדת לשלום.
כואבות לי הרגליים,
אל גם לי לצעוק,
הרי שאני,
לא לקחתי.
לא ח', ולא חלק.

אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים
ובדרך חטאים
לא עמד ובמושב לצים לא ישב
הוא לקח,
לא אומר גנב,
כי ב10 הדיברות לא כתוב "אל תקח"
היום זה רק את הח',
מחר, זה את החיים,
בסוף, גם את אלוהים.
כי ב10 הדיברות לא כתוב "אל תקח"