קראו לה שרון, היא כבר הייתה בת 37 ולא מצאה אהבה בחייה.
משפחה גם לא היה לה, היא הייתה יתומה מגיל קטן כי הוריה היו
מאד מבוגרים ונפטרו כשהיא הייתה בת 18.
היא כל כך רצתה שיהיה לה ילד, והחליטה שהיא פשוט לא יכולה
לחכות יותר...
היא הלכה לעשות הפרייה מלאכותית, מי האבא? היא לא ידעה, זה היה
זרע של מישהו שהיא אפילו לא פגשה בחיים...
היא אכן נכנסה להריון ממושך של קצת יותר מ-9 חודשים.
בתום תקופת ההריון, בלילה אחד, היא התעוררה והרגישה שזה קורה,
היא בצירים והיא עומדת ללדת, מכיוון שלא היה לה חבר, בעל, או
משפחה שתעזור לה במהלך ההריון היא נאלצה לעבור את ההריון
לבדה...
נולד לה בן יפיפה בעל שיער בלונדיני ועיינים כחולות, במשקל של
3.700 קילו היא קראה לו עומר.
היא כ"כ אהבה אותו והייתה כ"כ קשורה אליו....
לאחר 6 שנים, ביום בהיר אחד, הם נסעו להם במכונית, ולפתע קרתה
תאונה, עומר נהרג במקום, והיא- היא נפצעה אנושות.
אחרי כמעט 4 חודשים בבית החולים נרפאה שרון לחלוטין וחזרה
לביתה.
אך מאותו יום של התאונה, היא לא הייתה אותו הדבר, היא נהפכה
לאישה קרה וסגורה, היא בקושי יצאה מבייתה ואת רוב היום בילתה
בחדרו הישן של עומר.

היא כבר הייתה מאד מבוגרת, בת 65 או אפילו יותר, ויום אחד היא
ישבה בסלון, כשלפתע היא ראתה מולה את עומר, היא חשבה שהיא
חולמת.
הוא אמר לה שהגיע הזמן שהיא תעבור לצד שלו לשמיים, וכך הוא נתן
לה יד, והעיף אותה יחד איתו לגן מופלא שהיא מעולם לא ראתה.

גן עדן