געגוע עצור.
כמעט ואין מחשבות
אבל הוא קיים
הוא צרור
בשרשרת שתהיה חיי
במותי.
ומותי לא כמוות של המתים
כשאוריש את שרשרת חיי
לחבר קטן, אמיתי.
ואת תעלמי בין גרדומי השכחה
כבר שנים ששום אדם לא מרגיש לי מציאותי.
אז אין זכרונות, הכל חולף דרכי.

העגלה נוסעת
אין עצור
אך אולי השביל יפנה עוד לאחור

והשעון ימשיך לתקתק
לא משנה מה נעשה
אבל אולי יום אחד נגלה

את התא הקטן והנסתר של הסוללות
וגלגל שיניים קטן ומיותר
ואולי את את תגלי עוד שזה תמיד הייתי אני
רגע לפני שאמשיך הלאה באמת,
אל נסיון מחודש להיות מאושר...