(השיר - באנגלית - כפי שכתבתי אותו במקור, עם שיפורים קלים...
ואחר כך ניסיוני לתרגם אותו)

An old man should have friends
who live in the country,
In rooms where clocks measure seconds for fun
and people still have sun-dials in their hearts

Let me not die by the highway.
The rush hour is so fierce
One cannot hear the soul depart.

I'll go to the village
See the sun marking time in the sky
and when my soul leaves me, the people on the road
and the farmers on the field
shall cease working and walking, and look at each other
and ask wonderingly,
did you hear that noise?

ראוי לו לאדם שיהיו לו ידידים בכפר.
אומרים
ששם נמנים הרגעים האיטיים להנאתם
ומחוג שעון השמש עוד נע
בלב הבריות

בשעת העומס, אין שומעים את קול פרידת הנשמה, את צל הלב נקטף.

אין ברצוני למות לצד מחלף.

אלך לספר
אביט בשמש המדשדשת בשמים, עצלה,
וכשיומי ייתם,
יעמדו הבריות שעל הדרך, האיכרים שבשדות
מעמלם,
ויתמהו מאיפה באו הקולות.