והיא שותקת.
והוא מדבר, מנסה לשאול
מנסה להבין אותה, להבין הכל
הוא מנגב את הדמעה שלה
מסתובב ומתרחק ממנה..

והוא שותק.
והיא לא מדברת, רק בוכה
והיא צועקת, אבל לא מסבירה
היא לא מסוגלת להתמודד ולהבין
אז שוב נעלמת לבפנים...

והשתיקה.
השתיקה שלה שככה סיימה הכל פתאום
היא כל מה שנשאר לשניהם היום
ויש להם זכרון אחד מתוק
זכרון מעבר לא כל כך רחוק...
והם נתלים בזכרון המשותף של שניהם
כי הוא היחיד שמחבר עכשיו ביניהם
וגם אחרי שיעברו עוד הרבה שנים
הם תמיד יישארו איכשהו מחוברים -

מחוברים עם השתיקה
השתיקה הלא ברורה
מחוברים... עם האהבה
האהבה שלא מומשה.