|
והיא שותקת.
והוא מדבר, מנסה לשאול
מנסה להבין אותה, להבין הכל
הוא מנגב את הדמעה שלה
מסתובב ומתרחק ממנה..
והוא שותק.
והיא לא מדברת, רק בוכה
והיא צועקת, אבל לא מסבירה
היא לא מסוגלת להתמודד ולהבין
אז שוב נעלמת לבפנים...
והשתיקה.
השתיקה שלה שככה סיימה הכל פתאום
היא כל מה שנשאר לשניהם היום
ויש להם זכרון אחד מתוק
זכרון מעבר לא כל כך רחוק...
והם נתלים בזכרון המשותף של שניהם
כי הוא היחיד שמחבר עכשיו ביניהם
וגם אחרי שיעברו עוד הרבה שנים
הם תמיד יישארו איכשהו מחוברים -
מחוברים עם השתיקה
השתיקה הלא ברורה
מחוברים... עם האהבה
האהבה שלא מומשה. |
|
|
השאיפה שלי היא
לכתוב כ-15000
סלוגנים, שבכל
סדר שייקראו,
יהוו רומן
הסטורי-אפי רחב
יריעה על משמעות
הקיום ללא מטרה
הנעלה מן החיים
עצמם, כאבטיפוס
המנחה את מעשי
עשרות הגיבורים
לאורך העלילה עד
לפרטי הפרטים
הקטנים של פכי
החיים
היומיומיים, או
לחילופין להרויח
מלא כסף
חרגול בראיון
בלעדי לרדיו
במה, בזמן
הפרסומות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.