נזכרת איך פעם חשבתי
כמה טיפשי זה לרצות לחזור לאחור
ואיך עכשיו זה כל מה שבא לי
רק כדי שאת העיניים אצליח לסגור
כי בא הרגע ופתחתי את המכסה של הבור
כבר אי אפשר להתעלם ואי אפשר לחזור

אם כל העיוורים שמסתובבים פה
אצלי הם חשופים באורם החיוור
נופלים ונתקלים אחד בשני בתוך החושך
אז אולי אין לי כוח לשחק איתם יותר

נשברתי ואין בי יותר תקנה
שוברת חוקים ועושה בכוונה
מנסה לזרוק לכם ישר לפנים
תפקחו ת'עיניים תסתכלו לי בפנים

מתקפלת למן כדור אנושי
מבקשת קירבה איזה חום של חיבוק
לדעת שיש לי עוד משהו אישי
שאשמע עוד צליל גם אחרי הניתוק

זו לא עייפות זה דיכאון
זה לא שיר זה זיכרון
זה לא כאב זו ריקנות
זו לא אמת זו מציאות