אכף איכר סוסו, רתם מושכות
בהקפדה
ביסודיות בחן כשרות עגלתו
עוד טרם לדרכו יצא.

יום ועוד יום על השביל עשה
ובעת הליל השני כבר יורד
חריקה עזה שמע
והעגלה על צידה נפלה.

אוי לי מה אעשה, כיצד נקום?
ליל , חושך ויער עצום.
אצא לי אחפש עזרה
אולי הקדוש מבחין בצרה.

הנה בוהק לו אור ביער
אולי ביתו של עוד איכר
התקרב זה הסובל מתוך החשכה
לבקש יד שלישית ורביעית לעזרה

אבקש מדייריו של זה הבית
עזרה בעת צרה
אולי מתוך הבוץ ישלפוני
ואולי מרק צח ישקוני

ואני אגמול לו בתודה
וגם בתפילת ברכה

ואם יאמר דר הבית
הב לי כסף כתגמול?
אולי מאה ידרוש אולי מאתיים
אולי אותי יותיר ללא מכנסיים?

על דלת עץ עבה הקיש
כולו נרגז וממורמר
חוצפן לדרוש זה האיש
על מעט כל כך יקר

וכך לדייר אמר:

בן יונה אתה ודרישותיך
לא רוצה ממך דבר
לא היום גם לא מחר
טובתי אדרוש מהשטן
ולא מאיש חמדן.



הבהרה מתבקשת - מתוך התגובות למדתי כי הבדיחה ששימשה
לי כמקפצה לכתיבה שייכת למנחם זילברמן וכנראה מדובר במערכון
שלו - ועל כך כל הקרדיט