אסף וי / אור |
רבדים, רבדים, תחת כפות רגלי האור,
במקום בו לא תמס יישותך,
למקום אליו לא אוכל לצלול בכדי לראותך.
אנצור את הרגש במעמקי נשמתי,
כי פסק הוא כבר מלפעום-ליבי,
וגופי נרקב תחת אדמות רוויות מזור,
לא נותר מקום אחר לשמור בו את האור.
אנצור את הזכרון בפיסת שמיים כחולה,
שמי חיי שחורים, מבשרים מלחמה,
אין מנצחים במלחמה נגד האור,
הצל הוא נחמה יחידה,
תחת שרוולי הלילה השחור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|