יללת כוכב ראשון,
פיסה של אור אחרון,
מר ערב, בולע את צבע העשב,
והופך את העולם לעיוור צבעים,
נטול גוונים, עשיר בצללים,
נושק לאהובתו הרוח,
מבטיח, נודר ומבקש,
שתקטוף לו את התפוח,
התפוח שיעניק לו מונופול, ועוד,
שיגלה לו את הסוד,
למשול בכל שעות היום.
לזלול את כל הצבעים לעד,
והוא, קיבל זאת תכף ומיד,
כעת הערב הוא השולט,
היום, בפחים הוא שורד,
הערב שבע מצבעי היום,
והיום, מביט לעבר התום,
גווע ברחמי האל,
שכבר מזמן שכח להפשיט את הצל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.