|
עכשיו כשהכל נגמר,
אני חוזר לכתוב.
מדוע לא יכולתי לכתוב כאשר אהבתי אותך,
מדוע לא יכולתי להעניק לך את כל אשר בליבי.
פחדתי שדברים טובים לא יישארו לנצח,
ואולי באמת אינם נשארים עבורי.
פחדתי שעם העניק לך את הפגיעות שבי,
לא תהי שם עבורי.
ועכשיו שאני שוב לבד,
מבקש לתת לך את ליבי.
את הפגיעות שבי להתנפץ למולך,
להראות לך את שלא,
יכולתי להראות לך.
אילו ידעת את ליבי אולי היית הולכת ואולי נשארת
אך אז לא הייתי צריך לברוח,
כי הייתי יודע שליבי בליבך
ותמיד היה לי מגן. |
|
|
אבא, במבה,
אנציקלופדיה,
אבעבועות רוח,
סוציו-אקונומיקה,
אשורבניפל,
שוקולד מנטה
מסטיק, זאב
רווח, רווח בין
השיניים, תביאי
לי את הקפה עם
שניים סוכר,
סליחה איפה אני
מחזירה את
הקיטבג, אני
חושבת שאני
בהריון, היי אבא
מי זאת האישה
הזאת שכל הזמן
מסתובבת לנו
בבית, אמא.
(נוי-נוי, כיום
בת 20, מציגה
חלק מרשימת
המילים שלמדה
להגיד לפני
"אמא", מה
שבהחלט יכול
להסביר איך היא
ואמא יודית נהיו
כאלה צ'ילבות!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.