|
יש את התהום הזו, הנקראת חוסר משמעות
והיא קוראת לי לפעמים - כמעט אישה וחופשייה
לצנוח אליה.
כי בה יש ריגושי ריקנות שאין באף מקום אחר.
מפתה כמו גוף בשמלה אדומה וסיגריה עם פילטר מעץ
עושה עננים עננים ועיגולים דקים מדויקים.
זורחת בהילה צהובה מסחררת.
וכשאני מגיעה היא נעלמת ואני נשארת כבדה
ישנה ומעופשת,
והריקבון.. |
|
|
איך שאני נכנס
אני רואה מלא
ערבים, זה הלחיץ
אותי...
ברוך גולדשטיין
מחפש תירוצים
בכניסה לגן-עדן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.