הגרי בן ישראל / סהרורית |
בזמן שהמחשבות מטיילות להן בין אותות מצוקה
שלך לא שלך
הולכת אבודה.
נגמרת,
ולא נשאר בי כוח להתחיל מהתחלה
נדלקת , כובה, נעצרת
מנסה לחזור ליום שבו הייתה בי עוד תחושה.
זיכרונות עמומים של השיחה האחרונה
ותחושת האשמה שמתדפקת שוב
הלילה הרגש כבוי , אבודה בלעדייך
נאחזת בזיכרון של החיבוק האחרון
שואבת עוד כוח לנשימה אחרונה
שואפת, נושפת
נופלת לתהום, אחרייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|