|
ובחלומותיו נחשף
למשך הבצק הצמיג
עיסה סמיכה של חושים
ראיתו הראשונה
טרום דעת.
עיוורון חי ונושם
המשדר תחושת חנק קלילה
אך גם היא לא היתה מובנת
לא כפשר ולא כרגש
ללא הכרה שכנה היא
בלב המערכת.
שבילי אבק קרנו לעברו
עם ערפילי הבוקר החדש
תחמו ראייתו
לעולם שלם של צללים
מסך המציאות הארצי. |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.