[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלון סומק
/
מים, אדמה ושמים

- מה את מזמזמת שם?
- לא כלום. זה רק משפט עתיק שסבי היה אומר. חיינו - איך אתם
אומרים? מהיד אל הפה.
- קמת מוקדם?
- אני הערתי את התרנגול. אתה יודע איך נקרא לו אצלנו? אבו
יקט'אן, ראש המקיצים. אבי קרא לו המואזין של העופות.
- את בסדר?
- לא נלחמתי בחרב ולא פשטה בי המחלה, השם ירחם. למה אתה שואל?
- אולי אני חושש שעכשיו, כשאת ביישוב הדעת, תתחרטי על מה
שקרה.
- אין יישוב ששמו דעת. הכל היום הוא ערי פרזות ואלוהיהן
הבידור.
- עוד כואב לך?
- הכאב הוא דבר שאין לו סוף. רק העוצמה שלו משתנה, פעם עולה
ופעם יורדת. לא הרגת אותי אתמול.
- יכול להיות שהרגתי את שנינו.
- אנשים הורגים זה את זה השכם והערב. ואללה הורג את כולם
בסוף.
- למה תדברי כך? אתמול היית סירופ שוקולד, היום -  ברנדי מר.
- אולי זה -  שו 'סמו באינגליזית? הנג-אובר. הכאב שבהתפכחות.
- הקשיבי. התרנגול קורא.
- הוא מעיר את הישנים. אבל הייתי מעדיפה להמשיך ולחלום.
- על מה? ספרי לי.
- נהר של דם שיציף את המדבר. שימלא את הוואדי, שיטביע את
הגמלים, שיחנוק את הנאקות. הם ישתו פינג'אן ארגמני וירחצו עורם
בשני.
- לפעמים אני לא מבין באיזה שביל אפל צועדות מחשבותייך.
- הדם הוא החיים. במדבר שותים הכל - הזיעה, השתן, דמעותיך. אם
נשתה הדם, גם טוב. גם הוא נובע מהגוף.
- תפסיקי לדבר. חום הבוקר אבד לי.
- מה לך? מילים שוברות את גופך?
- לא מילים בכללותן, אלא מילותייך בפרט. אל תדברי שחורה.
- זוהי דרכי. רק עריצים ירשו לעצמם לצבוע עולמם בוורוד. אני
ואתה הולכים בסנדלים שחוקים ובוררים בקפדנות כל צעד כמעות
בכיסו של עני.
- האם יש בך חרטה?
- אהובי, אילי פאת - מאת. (מה שעבר - מת)
- אל תעני לי במליצות ובדברי חוכמה. אני לא רוצה לשמוע מילים
ערוכות ומגוהצות. גופך קרוב אליי, אבל נשמתך מסתתרת בחדרי
חדרים וסימני שיניים על עורה.
- הבחירה היא בלתי אפשרית. היא דומה לאדם העומד בשערי
הגיהינום, ומולו שני שלטים; על האחד כתוב "שדים" ועל השני
"מפלצות". הבחירה בכבוד המשפחה היא שגיאה ללב, והבחירה באהבה
היא שגיאה למוח. ואנו שוכבים בצומת רך וחם, מליטים סדין מעל
ראשינו ורק התרנגול מעיר אותנו משינה.
- אל תהיי כזקנה אכולת מרורים. את הזוהיירה שלי, החן, הלהט.
אני אוהב אותך כאן במיטתי, לוחמת במוסרותייך דרכי, משילה את
עור האיסורים ולהגם של אימאמים.
- אתה מדבר כסטודנט למדעי הרוח. הלא תדע כי המדע - חולף ברוח?
- לפגישתנו הבאה אקנה לך מכחול וצבע ואבריש את עולמך בוורוד.
- אתה כמו ג'ין ששוחרר משביו ורוצה להעניק למושיעו משאלות
לאינספור. עלא מהלכ יא חביבי. הדם מצטנן היום מהר.
- אני רוצה את אהבתך. היום, מחר, בשנה הבאה, ברגע זה ממש.
כשרגליי יצמיחו דליות ושדייך יהפכו נפולים, כשנחיה בקשישתון
ונעשה במכנסיים כמו תינוקות. האם לא די לך בכך?
- דיבורים לשעה, אהובי... עודך ישן.
- אם כך, הייתי מבכר שלא להתעורר לעולם.
- חי אללה, כמוני כמוך. הנה, ידיי על אוזניך. אבו יקט'אן לא
יטריד אותך.
- הישארי איתי. אם את אוהבת אותי, הישארי.
- מים, אדמה ושמים.
- מה?
- זה מה שסבי היה אומר. כל מה שיש לנו זה מים, אדמה ושמיים.
אנו חיים ממים, הולכים על האדמה, ושואפים להגיע לשמים.
- אנחנו נגיע לשמים, אהובתי.
- אלאינסאן יודבירו ואללה יוקדירו (האדם מתכנן ואלוהים מבצע).
נישן! ולוואי וישחטו את התרנגול.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הציניות עוד לא
הרגה אף אחד.

אני זה סיפור
אחר


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/6/06 11:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון סומק

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה