ביקשתי להיות גבר
של שנות 2000.
מבין, מתחשב,
מוריד את הזבל.
מגהץ, שוטף כלים!
אך גם מביא פרח,
ומגרד בביצים.

אך אינך רואה זאת,
ובשדות זרים מתעקשת לרעות.
גם כאשר אני עושה להטוטים,
השדות הירוקים מהפנטים אותך!

נכון, אין לי דולרים לעטוף אותך.
אך להגיע לראש הגבעה?
אשאך על גבי.

כל ליבי נתון רק לך!
אבל את, רואה רק אויר
וכתף להניח עליה את הראש,
ברגע בודד.

אין אני יכול לחכות עוד,
ובשדות הירוקים
אחפש את צאן מרעי.

היי שלום, אהובה יקרה.