יניב לב ארי / את עומדת מול מראה |
ולובשת שחור
מסתכלת במבט שמשדר
גם חום, גם קור
העיניים עצומות, לא אומרות
לי כמעט כלום
משאירה אותי בצד,
לא מספרת לי מאום
אני יושב ומסתכל
על התמונה שלי נותרה
כבר לא יודע אם את
תסתכלי עליי בחזרה
את עומדת מול מראה,
לא אומרת דבר
רוצה לגעת בך, עכשיו
לחוש את חום גופך כשקר
אני יושב ומסתכל
על התמונה שלי נותרה
כבר לא יודע אם את
תסתכלי עליי בחזרה
לא יודע מה לומר
התמונה שלך שותקת
הדמעות שלי זולגות
הנשימה שלי חונקת
לי נותרו רק זכרונות
כשעמדת מול מראה
רק תגידי איפה את,
ואגיע בדהרה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|