אין יותר את החיבוקים שלנו.
אין יותר לחשוב מה ללבוש לפני הפגישה איתך.
לא יהיו יותר פרפרים בבטן לפני שאני רואה אותך.
הקול שלי לא יהיה מלא באושר כמו שהוא היה כשהיינו מדברים.
העולם לא יחייך לי כמו שהוא חייך לי כשהיינו בייחד.
אין יותר להסתכל שעות על הפלאפון ולחכות עד שאני אראה את השם
שלך על הצג ואתרגש.
אין יותר לשמוע שיר ולהתקשר להגיד לך כמה שהוא מתאים לנו.
אין יותר לראות מתנה חמודה ולקנות לך.
אין יותר הרגשה שאני הכי מושלמת בעולם כמו שהרגשתי איתך.
אין יותר את ההרגשה הזאת שבא לי לתת מעצמי למישהו.
אין יותר לשכב במיטה שלך מחובקים ולשיר ביחד.
אין יותר לרקוד ביחד בחדר שלך.
אין יותר ללכת מכות ולהשתולל ביחד.
אין יותר לאכול ביחד.
אין יותר את הגעגועים שמילאו אותי כל הזמן.
אין לי יותר מוזה לכתוב מכתבי אהבה.
אין יותר את הנשיקות באף, המתוקות האלה, שנתת לי.
אין יותר את המבטים שלך שאומרים לי שתמיד תהיה שם בשבילי.
אין יותר את הרגעים האלה שאני ארגיש שזה רק אתה ואני בעולם.

אין יותר אושר אמיתי
אתה הראית לי עולם של אהבה, עולם מושלם, איך שהחיים צריכים
להיות.
ועכשיו לקחת לי אותו...
לא נשאר לי כלום.