הקשבתי לעצמי מדקלמת להפליא
מיץ פטל, ולא שום טעות בלשוני
ושרתי שירים בכל הכוח שבי
מחכה למחיאות הקהל שבביתי...
תמימותי נשארה תמימות
וכל מה שאבקש לפני שאמות
זה להיזכר כך לעד
ילדה בת חמש עם קול נחמד.

את שירי ביאליק הלחנתי מחדש
כששרתי בכל כוחי, בלי חשש
לבטא את כל השמחה שבי,
לעצור, לבקש לשתות
ואז לחזור לענייני, כמו כל הילדות...
תמימותי נשארה תמימותי
ואולי התווסף לה הרגש השטותי
שגורם לי להסביר במילים
את מה שאז עוד ידעתי להביע בצלילים.

ויש לי כל כך הרבה מה לומר
אך מפחדת שלא אספיק הכל לפני שיגיע הסוף המר,
אז לפני שנגמר
רק אבקש
שתמימותי תישאר תמימות
גם אחרי שאמות,
ושכך תזכרו אותי, שכך אזכר לעולמים
ילדה בת חמש, עם המון שמחת חיים
וקול מאוד נעים.

5.5.06