עופר בור / עבדים |
כילד עבדתי את הורי.
כחולם עבדתי את שאיפותיי,
כשהקצתי עבדתי את פחדי.
בימים עבדתי את עבודתי,
בלילות עבדתי את אהבתי,
כשחיפשתי, עבדתי את התאווות,
כשמצאתי, עבדתי את הסודות.
ביום בו אפסיק לעבוד,
הלוך - ילכו מעבידי
לחפש להם עבד חדש
למלוך עליו.
אהבתי תיוותר עימי,
מצפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|