יוליה לב / רגע שלי |
כל הרחשים, הקולות השותקים
לקחת הפסקה, להתיישב על כיסא
לנסות לגלות מה שעוד יהיה
להקשיב לדממה...
לשקט...
להתעורר, כאילו מחדש.
לעמוד לרגע ולהסתכל
בחשכה הרועמת
על שמיים כחולים, זרועי כוכבים.
לחשוב אולי,
אולי מישהו, מישהו בשבילי
עושה את אותו הדבר, כמותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|