דמעות זולגות מעיניה
היא שותקת
מתעלמת
שקועה בעצמה.
ידיי שנשלחות אליה
לחבקה ברכות
בהשתתפות
נהדפות חזרה למקומן.
שוב שתיקה
מה קרה אני שואל ?
והיא שותקת
אך המילים באויר תלויות.
את שותקת
השקט מחריש אוזניים
מדלל את האויר
והסערה עומדת לפרוץ.
אני לא יודעת איך
איך להגיד זאת
היא מגמגמת ואני
כבר מבין.
תגידי את האמת
לוחש פי בחשש
והיא שותקת
ועוד צביטה בלב.
והיא שותקת
היא שותקת
ושוב שותקת
והרעש, הרעש בעצמה שותק.
ולאט לאט זה מגיע
שנים של שתיקה
שנים היא שותקת
וההתפרצות ברעש צועקת לוחשת.
אני לא אוהבת אותך יותר
לא אוהבת אותך יותר
לוחשת בדמעות צעקתה
אותי, היא לא אוהבת...
והרעש נגמר בבום חרישי
דממה שונה
כי עכשיו אני שותק
ורועד
עכשיו תורי. |
