|
באת עם מספריים ענקיות
וקצצת לי את הכנפיים
רמטת נוצה אחרי נוצה.
בחיוך גדול עם גומות
נהנת מכל רגע, חרטת בזכרונך
כל דמעה.
דרך קירות של זכוכית
ניפצת אותי ונתת לשברים לעוף
ואז זרקת אותם לפח.
נהנית לצלוב אותי על קומות
ריקות להעלות אותי על המוקד
לחרוך חבל מסביב צווארי
ולגיליוטינה למהר.
ועכשיו-בלי כנפיים- זרקת אותי מאותן
קומות. אני לא אוכל לעוף.
את נהנית מכל רגע ומכל צרחה
שבוקעת מאיפה שפעם היו לי כנפיים
היה לי סולם, דרך אפר למקום אחר
רחוק בו לא היית אף פעם.
למקום אחר בו רוחי שמחה לעוף.
השביל כוסה, הסולם נשבר
כנפיים קוצצו
ואת מוחאת כפיים וקדה לאדונך
שנמצא בחדר האחרון במסדרון
הכי עקום.
ולי כבר אין כנפיים. |
|
|
אל תקרא את
הסלוגן הזה! אל
תקרא אותו! ככה!
לא רוצה! לך
קיבינמאט אתה
והחברים שלך!
ולא מענין אותי
בכלל שאתה נורא
אוהב את האתר!
על הזין שלך! לך
'סאמק! לא רוצה
שתקרא את הסלוגן
הזה! סלוגן שלי
ואני לא רוצה
שאתה תקרא
אותו! כן! גם אם
אתה זה בכלל
את!
- פינת האנטיפת,
מוגש בחסות שפן
קטן ואירגון
הפניה בלשון
זכרנקבה
הישראלית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.