יוליה שלחה לרומיאו תמונה...
ועכשיו יש לי דמות לחלום -
היא אישה בשר ודם - ממש יהלום,
ועל ראשה מסודרים חיצי קופידון
ובכל נגיעה נישבים בקסם ענוג.
הפיתוי גדול, היופי והסקרנות כמגנט
ואני נימשך אפילו בלי להתכוון,
אני יודע שבאדום אני עובר
אך ללבי לא אציב שוטר.
מצח רחב מקושט גבות שוחקות
שעל מחזרייך יושבות ומלגלגות,
ריסייך ככידוני המשמר המלכותי
שומרים על עינייך, שלנשמה, הן שער ראשי.
הברק בעינייך קורבנות מפיל -
מחשמל, מפחם אך גם לחיים מחזיר,
פנייך כבידי אומן פוסלו
מפרחי בר, עננים ודבש דבורים הוכנו
כי לליטופים ונשיקות הן יועדו,
כמו גם שפתותייך ששורטטו
באין סטייה מהמושלם, באין טעות,
כמעיין דבש אלוהי מואדם
הקורא אלי: "גש הלום, אדם"
ומעורר אלייך את תאוות הבשרים
שהחלה כאן בינות השירים.
גופך מעיניי עדיין נסתר
כי חולצתך על שדייך כפתרת,
אבל אין לי בעיה בכלל
לדמיין את גופך המשוכלל
שהופך לחלומו של כל גבר
לשחות לצד חייך כל הדרך.
12/01/02 © |
