ארבל הכרמלי / רוחצת עיניי |
במבט פעור באת אליי
ורחצת עיניי
בשיקוי
ואני, במבט שתוי
ראיתיך כיין טהור
המשמח לבב אנוש
המסיר אבק מהנשמה
ומכשירה
לקבלך בתרועה
ארוכה, רכה, עוטפת ועטופה.
12/08/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|