המיקום: המושב האחורי של אוטובוס קו 4 בדרך לאלנבי פינת
הרמב"ם, אני ויפעת מתפתלות, ולא בשקט מופתי, עד שהנהג, המעורער
בנפשו, מחליט שהוא התעכב דיו (למורת רוחו של הנהג שמאחורינו)
ומועיל בטובו להתחיל בנסיעה איטית אך עקבית למחוז חפצנו הנכסף
-"הפטיש".
השעה :23:37.
בדרך כלל לא היינו מתקוממות על האיחור האופנתי שאנו עומדות
לבצע, בעקבות עיכוב הנהג, אך היום במיוחד זה שינה לנו כי ידעו
אותנו שעד חצות משלמים בכניסה סכום סמלי של 20 שקלים ואילו
אחורי זה, מי יודע כמה יותר? (ובתור בונקריסטיות ידועות לשמצה,
עבורנו הגודל כן קובע!)
לאחר שהאוטובוס מגיע לעצירה מוחלטת בפינת שנקין הרחוקה דיה
מתחיל הטיפוס במעלה אלנבי, שנעשה בו שיפוץ מבורך, אבל לא
כשאנחנו ממהרות והרעיון של לשקוע בבוץ של אחרי הגשם ולפני
ההגעה למועדון נראה פחות מוצלח מתמיד.
בכניסה עומדת לה בחורה גבוהה ושדופה, אפילו אנורקטית על גבול
ניצולת שואה, בגדיה בחזקת נעלם ושיערה סתור, היא מחייכת אלינו,
גובה את הסכום ואף מציעה סיכת ביטחון מעוצבת כדגל בריטניה,
הסיבה - ערב בריט -פופ עצבני בפטיש !
המועדון, שמשמש בימים כתקונם כקולט עליה רוסית ברובו ואחוזי
השתייה הגבוהים ביותר שלו מרוכזים כמובן באזור הוודקה, עוטה על
עצמו חזות שונה ומשמש מזה כשנה בימי שני ליעד המועדף עבור
חובבי המוזיקה האלטרנטיבית, בשמה הישן, שהפכה מזמן
למיינסטרים.
הנחיתה היא לא קלה אפילו עבורי, בחורה שיש לה לא מעט שעות
"בבל" באמתחתה, לימים "ברניז" ולבסוף "האזימוט" בו ביליתי מעט
יחסית, גם כי מעולם לא היה מה להשוות בינו לבין "הבבל" הישן
והטוב וגם כי גילאי הרוקדים סביבך נע מנערים לפני שחרור ועד
נערים אחרי שחרור.
חזרה לענייננו -
ניצולי "הפינגווין" ו"השירוקו" ירגישו כאן נוסטלגיה אף הם אך
למעט המוזיקה אין דמיון של ממש בין האווירה של המועדונים של
פעם להיום.
נכון, הצבע השחור שולט ביד רמה, מרגישים אפלוליות באוויר,
המוזיקה משובחת (למעט יציאות מועטות ובלתי מוסברות בעליל של
שירים שאפילו אחותי בת ה- 14 הייתה מכירה ומפזזת מייד אחרי
שמיעת שיר של פייב), אבל משהו חסר.
אולי הפריעה לי העובדה שהמקום נראה כאילו לקחו את כל הילדים
שאף אחד לא דיבר איתם בתיכון, אלו שהיו הכי פחות מקובלים
בכיתה, וכינסו אותם יחד תחת קורת דיסקוטק אחת.
אמת - אחרי ההלם הראשוני עברתי ל - mode של פיזוז, בטירוף שלי
, אבל זה היה פשוט כי באמת עברו שנים מאז שמעתי מוזיקה ממש
משובחת.
כן -
1.כחוויה חד פעמים והעלאת זיכרונות הייתי עושה זאת אך קחו
בחשבון כי מספר הילדים שהם זבי חוטם הזקוקים למכשירי ישור גב
הוא מהגבוהים בארץ.
2.כבילוי זול שכן למעט בירה אחת שרכשתי במו כספי זכיתי במשקה
חינם על חשבונם של הורי הצעיר שלצידי כשזיעה ניגרת ממצחו שעה
שהוא מזמין אותי למים מינרליים.
לא -
1.לא מומלץ לנשים בהריון מתקדם ואנשים בעלי לב חלש - קחו
בחשבון שהשוק התרבותי הוא לא קל!
2.כי זה גורם לך להבין עד כמה התבגרת.
3.כדרך נהדרת לחטוף זפטות מזאטוטים שסובלים מהתלהבות יתר מכל
המעמד החגיגי.
4.כיוון שיש חוויות שצריכות להישאר שם מאחור ולא ניתן לחדש את
חסד נעוריהן כנראה!