|
ישבנו עונה שלמה הפשרנו מהקודמת
במקום בו העלים פוגעים כשנופלים
חשבנו לבטח הם רודפים את ראשינו
אנחנו בדרך של תנועת העצים
על מסילות זהב לקחנו נשימות ארוכות
צחקנו בפני טעמו של הסוף
לא עוד סיפור אירוני
על דרכי עפר מניח הראש
נשב על כסא מתנדנד במרפסת
נאכל עוגיות שכבר לא מייצרים
האוויר קל מאיתנו היום
נצחק שוב ונדבר על הימים הטובים
לא אשקר לך, בשלב זה אני בוכה
אני לבד והצל נעלם
רק רציתי שתדעי ילדה
אני רעב היום כמו שלא הייתי מעולם.
לסבתא. |
|
|
הראש שלך נראה
כאילו שהצואר
שלך הקיא!
פרובוקטורית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.