פתאום נדמה לי שאני אילמת.
נמצאת במרדף בלתי פוסק אחרי "המילים הנכונות".
אני לא יודעת מאיפה לי האובססיה הזאת:
לך - חשוב לי להגיד רק את המילים הללו.
במרדף הזה איבדתי את עצמי
וכל מה שנשאר, מתוך המחנק הארור הזה
זו דממה.

ובינתיים, במרדף התהפכו הצדדים:
"המילים הנכונות" מחזיקות בי כבת ערובה
וכובלות את לשוני.
הן פוחדות מפני האמת הערומה, ששמורה וחבויה בליבי.
הן פוחדות שתיחשף ותצא לאור.

נדמה לי שעל דף נייר לבן הכל ייראה פשוט יותר,
אבל גם פה ממשיך המאבק,
(למרות שלמילים כתובות אין מבטא
ואפשר למחוק אותן ולהתחיל מחדש).

אז אולי תעזור לי בדו-קרב המוזר הזה נגד עצמי?
רק אתה מסוגל להביס את "המילים הנכונות",
כי עייפתי.