חלצתי נעליים אצלך בסלון,
הסטתי את הוילון,
הנוף נכנס, וגם האור,
אחכה עד שתחזור,
אחבק אותך,
אנשק גם כן,
אזיל דמעה,
ואתחנן,
הכנס אותי אל חייך,
תגיד לי כן.
אני שומעת צעדיך בפרוזדור,
הדלקת את האור,
אתה נכנס בצעד חרישי,
לא יודעת את נפשי,
אחבק אותך,
אולי גם אנשק,
אתה אטום,
מילותיך בי נוגעות,
הולמות, כאילו כלום?
"תני לי את המפתחות".
פעם אחר פעם, זה הורס
בי, כל חלקה טובה,
פרידה כואבת יסורים,
ואכזבה,
שמשתלחת בי כמו אש
בשדה חיטה,
יורדת על חיי כעלטה,
היא לא הורגת, היא לא ממיתה,
אהבה שהיתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.