|
בוכה היא שוב
אין מי שיאחוז בידה
יצחק מדמעותיה
ויגרום לה לשכוח
מי יהא לה
האור,החמלה
האהבה?
מי יהווה לה
התקווה?
מי ינחם את אימך
על אובדנך?
מוקדש לאותן אמהות שכולות. מי ייתן ויראו את האור שבקצה
המנהרה. |
|
|
"אפשר לחכות עם
זה עד שתרגישי
מוכנה. אני לא
לוחץ עלייך."
(נוי-נוי, כיום
בת 20, משחזרת
את הדרך המייגעת
למקלחת הראשונה,
בגיל 8, ומזל
שהיה גם אבא
תומך.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.