גשם ראשון הופיע על פתח דלתי
מכה בחוזקה על חלוני
נחליאלי מצייץ לו ברינה
וליבי מתרונן משמחה

והגשם מכה ברחובות
מצליף במדרכות היחפות
מביטה אל המיים
מחייכת אל העצים בשדירה
מריחה את ריחה המתוק של הפריחה

ובצד הרחוב היא עמדה
עוטפת ילדתה בחיקה
לוחשת
ממלמלת דבר מה
ילדתי הקטנה
ביתי שלי
היקרה

ומלבושה רק שמלה דקה
וראשה עטוף מטפחת גסה
או אולי היה זה סתם כובע ישן
מנסה להחביא מבטה
מהעוברים ושבים
מהמציצים

ניגשת ביראה צעדיי קלים
מעט חוששים
מה לך אישה?
ומה קרה לקטנה?
האוכל להושיט ידי לעזרה...

והיא רק שתקה הביטה בעייני
לוחשת אל בין שפתיי
עזרה לביתי הקטנה
אוכל לילדתי
נדבה..

הבטתי בעיניה נעתקו מילותיי
הוצאתי מכיסי הפרוטה
הכנסתי לילדה דבר מתיקה בידה
והלכתי בצעדים כושלים
אל ביתי החם והחמים

אך עודני זוכרת אותה
אשה קטנה עטופה במטפחת גסה
או אולי היתה זו סתם מצנפת ישנה
ואת עינייה של ילדתה הקטנה...

והגשם דופק על חלוני
הברק מכה בתריסי
מתדפק לו על דלתי...
סתיו בחלונות
ובלבבי...