אדים של מאמץ מחלון המטבח
נשקתי לך עוד בטרם נסגרו התריסים.
ידי מושטת מעלה
בטן שמציצה - אני הוזה בהקיץ, חולמת.
מידיי מטפטפות טיפות של מלח
טיפות המאמץ.
באיזו עצמה נסגרת, נחתמת הצנצנת,
באיזו עצמה גם אתה.
ולא נשאר בי דבר
מרוקנת.
אחרי שכיליתי אותך
ורק הייתי גוף נושם,
אתה כבר נרדם בזוית.
עפעפיים רוטטים כמו היו במאבק,
ואני עודי מצפה, מחכה
לשלווה שעוד תבוא.
לבוקר המחרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.