[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עופר גבאי
/
הו אלוהים! או פר

(הרבי עומד על במה מוגבהת, סוקר את "הקהל" מרים את ידו ומתחיל
לדבר.)
רבי: ברוכים הבאים אל בית המקדש החדש. כאן, נתכנסנו כולנו כדי
לסגוד לאל הגדול והאמיתי היחיד! האם כל האורחים נמצאים כאן? כל
המוזמנים הגיעו?
(הזונה מסתכלת סביבה על הבמה הריקה.)
זונה: כן, כולם כאן, לא חסר אף אחד, כולם הגיעו, אפשר להתחיל.
רבי: בטוח שכולם כאן? זה נראה לי קצת משונה
זונה:אתה לא רואה בעצמך? כולם נוכחים
רבי: אם כך, נתחיל. תוך דקות ספורות מגיע הנה אורח הכבוד שלנו,
הגדול מכולם שאין גדול כמוהו! מר אלוהים הדגול!
(הזונה צועקת צעקה מופתעת ונרגשת)
רבי: הוא יגיע הנה כדי שכולנו נוכל לחזות בגדולתו, כדי לראות
את בית המקדש החדש שהוקם למענו וכדי שנוכל לסגוד לו.
(שהייה)
זונה: הרגע קיבלנו ביטול.
רבי: מה?
זונה: ביטול, מר אלוהים לא יוכל להגיע.
רבי: מר אלוהים הגדול לא יוכל להגיע?
זונה: מר אלוהים הגדול לא יוכל להגיע.
רבי: יימח שמו.
זונה: עכשיו נוכל לפנות לעניינים יותר מעניינים.
(היא מתקרבת אליו, מורידה אותו מהבמה ומתחילה ללטף אותו)
רבי: מה? הוא לא יוכל לבוא?
זונה: הוא לא, נתחיל להתעסק בענייננו.
רבי: לכי ממני! זונה!
(היא מתרחקת)
רבי: את בטוחה שהוא לא יוכל לבוא?
(היא מהנהנת)
רבי: אז אולי נוכל להביא במקומו מישהו אחר?
זונה: מי למשל?
רבי: חסרות אופציות? אללה פנוי?
זונה: לא, עסוק.
רבי: ישו?
זונה: צלוב.
רבי: בודהא?
זונה: גם הוא עסוק.
רבי: אולי זאוס?
זונה: הוא לא אל יחיד.
רבי: לא משנה, אולי...
זונה: והוא גם עסוק.
(הרבי מתיישב על הבמה המוגבהת, הזונה מתחילה ללטף אותו)
זונה: אפשר לעשות גם דברים אחרים חוץ מלסגוד לאלים.
רבי: לכי ממני! זונה! יימח שמך וזכרך! וכל משפחתך!
(היא שוב מתרחקת)
רבי: בעצם...
(שהייה)
רבי: אולי...
(שהייה)
רבי: אם...
זונה: כן?
(שהייה, הרבי מתחיל לדבר תוך כדי הליכה)
רבי: אם אני אהיה רוח הקודש ואת תהיי בתולה אז אפשר. אפשר אז
להוליד אלוהים, זה יהיה נוח. יהיה למי לסגוד.
זונה: אז אתה רוח הקודש?
רבי: רגע...
(עושה פרצוף מתאמץ)
רבי: עכשיו כן, תהיי בתולה.
זונה: אני בתולה.
רבי: את לא זונה?
זונה: כבר לא, פעם הייתי, עכשיו אני בתולה.
רבי: בסדר, אני מסכים.
(הוא מתקרב אליה ומתחיל לגעת בה באיטיות, היא עוקבת במבטה אחרי
היד שלו שמתחילה ללטף אותה)
זונה: תתרחק ממני!
(הוא ממשיך ללטף אותה)
זונה: תתרחק ממני!
(הוא עוצר לרגע, מסתכל עליה ואז ממשיך)
זונה: די!
(היא דוחפת אותו, הוא נופל מופתע על הרצפה ומסתכל עליה)
זונה: אני בתולה כבר הרבה זמן ואני לא מוכנה לוותר על זה סתם!
רבי: אבל אני רוח הקודש!
(היא מסתכלת עליו במבט בוחן)
זונה: אני בתולה ואני לא מוכנה ללכת עם כל רוח קודש משוטטת!
רבי: אני לא סתם רוח קודש משוטטת
זונה: אתה לא נראה בכלל כמו רוח קודש.
רבי: זה באמת מעליב, לשאר רוחות הקודש לא אומרים כאלה דברים!
(הוא קם ומתקרב אליה, הוא מניח את ידו עליה בעדינות, היא עוצמת
עיניים, הוא מתחיל ללטף אותה)
זונה: זה בסדר...
רבי: זה טוב בשבילך?
זונה: זה לא כל כך נורא.
רבי: יימח שמך! את לא בתולה קדושה!
(הוא ממשיך ללטף אותה)
זונה: אני בתולה אבל!
רבי: אבל את לא קדושה!
זונה: זאת לא אשמתי! לא אמרת לי להיות קדושה, אמרת בתולה!
רבי: אז את סתם זונה! לא נוכל להוליד אלוהים ככה בזמן.
(הוא מתרחק ממנה ועולה על הבמה המוגבהת)
רבי: גבירותי ורבותי, אני חושב שנצטרך לחכות קצת עד שיבוא הנה
איזה אלוהים מזדמן.
זונה: אולי נתקשר לאחד.
רבי: אמרת שכולם תפוסים.
זונה: תתקשר.
רבי: איך אני יכול להתקשר אם אין לי טלפון? יימח שמך!
זונה: עזוב את האלים במנוחה, על המזבח יש בדיוק מקום לשניים.
רבי: בדיוק לשניים?
זונה: או לפר אחד.
רבי: יימח שמך, מקיימת חטא איום!
זונה: איזה חטא?
רבי: החטא ההוא עם החיות, על המזבח יש מקום רק לפר אחד, לפר
ולא לשור!
זונה: גם לסוס!
רבי: גם לסוס? יימח שמך ושם משפחתך ושם כל מי שנגע בך אי פעם!
זונה: גם לשור!
רבי: אם כן אז יימח שמך אך על בת גיסתה של אחותך יחוס אלוהים.
זונה: תודה לכבודו על נדיבותו.
(היא משתחווה, הוא בא ומלטף את גבה)
רבי: פר?
זונה: פרים לא משלמים!
רבי: את לוקחת רק כאלה שמשלמים?
זונה: ורוחות קודש.
רבי: את יודעת שפעם הייתי רוח קודש?
(היא מתרוממת ומסתכלת עליו)
זונה: היית רוח קודש?
רבי: בהחלט, אפילו אחת מוצלחת למדי.
זונה: חבל שלא הכרתי אותך כשהיית כזאת.
(היא מתרחקת ממנו ועולה על הבמה המוגבהת)
רבי: אני אשלם.
זונה: כמה?
רבי: כמה שיש לי, אני מוכן לתת כמה שיש לי.
זונה: באמת? עד כדי כך?
רבי: כן! תני לי את זה!
זונה: את זה?
רבי:את זה! עכשיו!
זונה: עכשיו? פה? אולי על המזבח?
רבי: לא אכפת לי איפה, תתני לי כבר! אני רוצה את האלים!
(היא נותנת לו טלפון)
זונה: ומה עכשיו?
רבי: אני מתקשר.
זונה: עכשיו?
רבי: כן
זונה: אז לא עושים...
רבי: כן
זונה: כן עושים?
רבי: כן
זונה: אני רוצה.
רבי: להתקשר?
(שהייה)
זונה: איפה אלוהים?
(הרבי מתעסק בטלפון, עונה לה בהיסח דעת)
רבי: בכל מקום.
זונה: אז גם פה?
רבי: כן.
זונה: אז למה הוא לא בא?
רבי: כי הוא כבר פה.
(שהייה)
זונה: אה.
(שהייה)
זונה: אז למה אנחנו מחכים לו?
(הוא מרים את ראשו מהטלפון)
רבי: כי הוא צריך כבר לבוא.
זונה: אבל הוא פה.
רבי: כן.
זונה: אז למה הוא לא בא?
רבי: כי חטאת.
(שהייה)
זונה: אה. אבל למה אנחנו צריכים אותו?
רבי: כי הוא אלוהים.
זונה: נכון.
רבי: צריך לסגוד לו. בשביל מה יש לנו מקדש?
זונה: אבל אם הוא כאן...
(שהייה)
רבי: הוא כאן.
זונה: אם הוא פה אז אנחנו יכולים לסגוד לו גם אם הוא לא פה.
רבי: אבל חטאת!
זונה: אבל הוא פה!
רבי: אז מה?
זונה: אז אפשר לסגוד לו.
רבי: איך?
זונה: עם המקדש.
רבי: והמזבח?
זונה: והמזבח.
רבי: יש עליו בדיוק מקום לשניים.
זונה: נכון.
רבי: אז הכל בסדר?
זונה: אני בתולה קדושה.
רבי: אני חושב שאני אתחיל לסגוד.
(היא יורדת מהבמה המוגבהת ומתחילה להסתובב על כל הבמה)
זונה: אני בתולה קדושה.
רבי: איך אני אסגוד?
זונה: אני בתולה קדושה!
רבי: עם המזבח? יש עליו מקום לשניים?
זונה: אני בתולה קדושה!
רבי: את זונה!
(היא נעצרת, מסתכלת על פניו ולוחשת)
זונה: אני בתולה קדושה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אבאש'ך
ערומקו?


-סגור את הטייפ
ואני אגיד לך.




אפרוח ורוד
ועיתונאי חטטן,
אוף דה רקורד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/6/06 7:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עופר גבאי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה