הם נוטפים מרחם הימים
ללא חמלה ורחמים
עטופים וכרוכים
מושלכים נתחים

הם יפלו חללים
אם לא עכשיו
בימים הבאים
אפשר לחזות זאת
מראש כתסמין הבא
בכאב ברקות ונמשח
בשמן שערות

בשעה בא החלל
בתורו יפול
הקירות יהפכו לבנים
גוון כחול הדגלים
ינשור כעלים בלויים

אב יעמוד בפרוזדור
לב החדרים
ואם בסלון
הוילון יוסט בתנועה פתאומית
ישרור שקט בהכנעה שמיימית
בדממה הזו חלון אטום
יתנפץ לרסיסים

הנפש בתום הדברים
תעוף לדאות לעבר העננים
האווריריים
תצייר פנים בגבהים
לעת ליאות תשב לנוח
על אור כוכבים
הרגליים ישתלשלו
כאורות נופלים

משם ניתן יהיה לראות
את השנים מונחות על רעפים
כיצד הסופות באות בחורפים
מעיפות מחשבות  במניפות
מייבשות את החושים
מזיעת הזמנים

ונופל מגדל הקלפים
במזל אפל באופק
שור בריק קשור בין החללים
הימים הבאים שועטים
לעבר בד אדום
ללא דין ותום ינעץ בהם
הקידון.

גם החלל האחר
לא יאחר ימתח וימלא וישמין
עולל עגלגל
מכאן לא תגול אבן מפי באר
היא תונח כגולל

ואופן הגלגל
הסב עגלגל בזמנים
לא תוקן
גם השען המיומן,
מת בזמן.